רשב"ם על בבא בתרא מ״ח א:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור בבא בתרא מ״ח א:ב׳
2 וְדִלְמָא שָׁאנֵי הָתָם, דְּנִיחָא לֵיהּ דְּתִיהְוֵי לֵיהּ כַּפָּרָה! וְאֶלָּא מִסֵּיפָא: וְכֵן אַתָּה אוֹמֵר בְּגִיטֵּי נָשִׁים – כּוֹפִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיֹּאמַר: ״רוֹצֶה אֲנִי״.
פירוש רשב"ם על בבא בתרא מ״ח א:ב׳
2 דתיהוי ליה כפרה - וכי אמר רוצה אני ודאי בלב שלם קאמר:
3 וכן אתה אומר בגיטי נשים - בהנך דתנן כתובות עז. ואלו שכופין אותו להוציא מוכה שחין ובעל פוליפוס דכופין ומכין אותו עד שיאמר רוצה אני דונתן מדעתו משמע: